הטעיית הלקוח באשר לסיכויי התביעה וסכומי הפיצוי, טרם החתמת הלקוח על הסכם שכר טרחה.
- אילו דברים על עורך הדין לגלות ללקוח בטרם הוא חותם על הסכם שכר טרחה?
- ביחסים בין עורך הדין והלקוח, על עורך הדין חלה חובת גילוי נרחבת מאד. על עורך הדין לגלות ללקוחו את כל הנתונים הרלוונטיים להתקשרות בהסכם הייצוג ושכר הטרחה. יש לשים לב כי נתונים אלו לא כוללים אך ורק את היקף השירות ואת העלות שלו, אלא עליו לספק ללקוח את הערכתו בדבר סיכויי התביעה וסכום הפיצוי.
- אם מדובר בעבודה לפי שעות על עורך הדין חלה להסביר ללקוח כיצד עובד מנגנון הגביה השעתי. עליו לתת ללקוח מושג כללי באשר להיקף השעות המוערך וכל נתון רלוונטי אחר המשפיע על היקף העבודה וסכום שכר הטרחה.
- יש לזכור! הלקוח נתפס כצד חלש הזקוק להגנה, משום שקיימים פערי מידע גדולים בינו לבין עורך הדין. כאשר הלקוח עומד בפני חתימה על הסכם שכר טרחה, חסרים לו נתונים רבים, כגון: האם בכלל קיימת לו עילת תביעה, איזו מידת השקעה ענייניו דורש, אילו הוצאות כרוכות בעניין, כמה זמן נדרש לטיפול ומהו סכום התביעה נגד העורך דין האפשרי. בשל כך, מצופה מעורך הדין להבהיר סוגיות אלו מראש.
- האם הלקוח רשאי לבטל את הסכם שכר הטרחה ? ההבחנה הבסיסית:
- על מנת לבחון שאלה זו החוק מבחין בין שני מצבים: המצב הראשון, הוא טעות בכדאיות העסקה, כלומר בעת חתימת הסכם שכר הטרחה הלקוח ביצע טעות שלא נובעת ממהותו של ההסכם, אלא חשב ששוויו וערכו הכלכלי הוא גבוה יותר ומשתלם יותר עבורו. כך לדוגמה, במצב בו לקוח ניגש לשכור את שירותיו של עורך דין והצדדים חותמים על הסכם שכר טרחה, הדין לא מאפשר ללקוח לבטל את ההסכם רק בשל הסיבה שהלקוח קיבל הצעה מפתה יותר מעורך דין אחר.
- המצב השני, הוא הטעיה של הלקוח ע"י עורך הדין. הטעיה יכולה להתבטא הן במעשה, כלומר מצג כוזב שהוצג בפני הלקוח, והן במחדל, כאשר עורך הדין לא מגלה ללקוח עובדות חשובות. במצב כזה, בתנאים מסוימים, הלקוח רשאי לבטל את הסכם שכר הטרחה.
