רקע:
כידוע, הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד", דורשת את אישור בימ"ש של פרוק. זאת, בין היתר, כדי למנוע הגשת תביעות רשלנות מקצועית שנועדו לפגוע בפעולות בעל התפקיד ממניעים זרים.
העובדות:
בעל התפקיד ניסה לפרוע המחאה של המבקש בניגוד להסכם, שקבע שפירעון המחאה ייעשה במועד מאוחר יותר. ההמחאה חוללה בהעדר כיסוי והדבר גרר, כנטען, את קריסתו הכלכלית של המבקש.
נפסק:
- בימ"ש של פירוק אינו בוחן רק אם קיימת עילת תביעה נגד בעל התפקיד, אלא עליו לבחון האם יש סיכוי, על פני הדברים , לתביעה להצליח. בימ"ש של פירוק גם רשאי לבחון באופן חלקי ומקדמי את הראיות של מבקש האישור להגשת התביעה [ע"א 608/15 מוניק עופר נ' דוד גולן, "נבו", פס"ד מיום 25.02.2016].
- מכיוון שבמקרה זה, למרות הטעות של בעל התפקיד במועד הפקדת ההמחאה, אין קשר סיבתי בין קריסתו הכלכלית של המבקש ובין הפקדת ההמחאה במועד בו הופקדה, אין סיכוי, על פני הדברים, לתביעה כזו להצליח, וביהמ"ש דחה את הבקשה לאשר את הגשת התביעה נגד בעל התפקיד.
