פס"ד של ביהמ"ש העליון בערעור שהגיש עו"ד כנגד פסק דין של בימ"ש מחוזי שקבע כי שכה"ט המותנה שקיבל עוה"ד יופחת.

[ע"א 3009/21 קלמנסון נ' לוי טילר, פס"ד מיום 08.06.2023]

העובדות:

העובדות בפסה"ד בעניין קלמנסון עסקו בהסכם שכ"ט מותנה [Contingency fee] בין עו"ד ולקוח. לימים נקלע הלקוח לחדלות פירעון והנאמנים טענו כי יש להפחית את שכה"ט המותנה שכן הם אלו שעשו חלק מהעבודה אותה נדרש היה לעשות עוה"ד. ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת הנאמנים וקבע כי יש להפחית את שכה"ט של עוה"ד בשל היקף העבודה המוגבל שהעניק עורך-הדין.
בית משפט העליון דחה את הערעור אולם לא מהטעמים של ביהמ"ש המחוזי.

מהותו של שכר הטרחה המותנה:

כידוע, הסכם שכר הטרחה המותנה קובע, בדרך-כלל, כי תשלום שכר הטרחה נגזר מתוצאות ההתדיינות המשפטית. מדובר בתשלום הקובע כי עוה"ד יקבל שיעור מסוים מהסכום בו יזכה הלקוח. לעיתים הסכם שכה"ט המותנה קובע מנגנון "הפוך", בו התשלום נגזר מההפחתה מהסכום שנתבע מהלקוח [דבר המקובל בעיקר בתחום המיסים].

בהסכם שכה"ט המותנה אין קשר בין היקף העבודה ובין גובה תשלום שכר הטרחה. לעיתים היקף העבודה הוא גדול מאד והתשלום נמוך או שאינו קיים בכלל; פעמים אחרות התשלום גבוה והיקף העבודה נמוך. מדובר במנגנון של "חלוקת סיכונים וסיכויים" הן של עוה"ד והן של הלקוח. בהעדר עילה מכוח דיני החוזים להתערב במנגנון מוסכם זה [הטעיה, עושק וכד'] ובהינתן ששכר הטרחה אינו חורג באופן קיצוני מהסביר – בתי משפט לא יתערבו בהסכמות אלו בעניין שכר הטרחה המותנה לו זכאי עורך הדין.

לכן, ביהמ"ש העליון הגם שדחה את הערעור, הסתייג מההנמקות של ביהמ"ש המחוזי לפיו יש להפחית את שכר הטרחה של עוה"ד המערער, בשל היקף השעות שהושקע בעניין.

תרופת "הניכוי מהמחיר" – כאשר עוה"ד אינו מבצע את מלוא העבודה המשפטית:

לדידו של ביהמ"ש העליון יש לדחות את ערעור עוה"ד לא בשל היקף העבודה הנמוך שלו, שכן מספר השעות אותן השקיע עוה"ד אינו רלוונטי בהסכם שכה"ט המותנה. הסיבה בגינה נדחה הערעור היא העובדה שעוה"ד לא ביצע את מלוא העבודה המשפטית אותה הוא היה צריך לעבוד.

הדגש הוא על ביצוע מלוא העבודה או חלקה בלבד, ולא היקף השעות המושקע. כלומר, העובדה שמדובר בהסכם שכ"ט מותנה, בה היקף העבודה אינו רלוונטי, אינה פוטרת את עוה"ד לבצע את מלוא העבודה המשפטית בהתאם להסכם. ככל שעוה"ד לא ביצע את כל העבודה המשפטית בהתאם להסכם, זכאי הלקוח לתרופת "ניכוי מהמחיר".

ביהמ"ש העליון רואה בביצוע חלקי של העבודה המשפטית כהפרה של הסכם שכה"ט בין הלקוח ובין עוה"ד. הפרה שכזאת מזכה את הלקוח בתרופות בשל הפרת החוזה. העובדה שהלקוח לא ביטל את הסכם שכר הטרחה אינה שוללת את זכותו של הלקוח לדרוש את תרופת "הניכוי מהמחיר". אותה מבסס, ביהמ"ש העליון, בין היתר, על סעיף 4(א)(2) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974.

מהו היקף השכר החוזי שיש להפחית:

בימ"ש העליון מונה שלוש דרכים לבחון את גובה השכר החוזי שיש להפחית במקרה של הפרת הסכם שכר הטרחה המותנה.
ראשית, תרופת הפיצויים. שאז יש לשאול מה הנזק שנגרם ללקוח כתוצאה מהעבודה החלקית שבוצעה. שנית, "ניכוי מהמחיר". במקרה זה, תבוצע הפחתה יחסית של התשלום המוסכם, בהתאם לכמות העבודה שבוצעה, מתוך השלם.
שלישית, ביטול החוזה. במקרה זה ישולם לעורך-הדין שכר עבור השירות שהוא ביצע.

במאמר מוסגר יצוין כי מנקודת המבט של הלקוח, האפשרות השלישית היא בדרך כלל האפשרות העדיפה שכן במקרה זה הוא יידרש לשלם שכר ראוי בלבד.