בניגוד למכלול הפעולות שעורך הדין נוהג לעשות כחלק ממילוי תפקידו, ייצוג והופעה בבתי משפט הוא תפקיד בעל מאפיינים מיוחדים. יש לתת את הדעת למאפיינים אלו כאשר ניגשים לבחון האם ניתן להטיל אחריות על עורך הדין שהתרשל בתפקידו.
- מרחב שיקול דעת
- להבדיל מפעולות טכניות כגון הגשת מסמכים ועמידה במגבלות זמן, כשמדובר בהחלטות הנוגעות לניהול התיק, ההפסיקה הכירה במרחב שיקול הדעת הנתונה לעורך הדין. כל עוד עוה"ד לא חרג מאותו מרחב של שיקול דעת, פעולותיו לא יהוו רשלנות מקצועית. בית המשפט לא מתיימר להכנס בנעליו של עורך הדין ולבחון האם החלטותיו בניהול התיק היו נכונות או לא, כל עוד הוא הפעיל כראוי את שיקול דעתו.
- מטעם זה קשה הרבה יותר לחייב עו"ד ברשלנות מקצועית בגין ניהול ההליך המשפטי מאשר, לדוגמה, בייצוג בעסקת מקרקעין – שם שיקול הדעת הנתון לעו"ד כמעט ואינו קיים.
- קשר סיבתי וריחוק הנזק
- כאשר מדובר בייצוג בפני בית המשפט, גם בהנחה כי עורך הדין לא פעל כשורה ואף התרשל, פעמים רבות הלקוח יתקשה להוכיח כי אלמלא פעל עורך הדין כפי שפעל, התוצאה הייתה משתנה. כלומר, יש להוכיח קשר ישיר בין פעולותיו של עורך הדין לנזק שנגרם ללקוח. כיוון שתוצאות ההליך המשפטי תלויות במידה רבה במספר גורמים שלעורך הדין אין שליטה עליהם, מתחזק הקושי להצביע על קשר מעין זה.
- גם נתון זה, מקשה, כמובן, על הוכחת הרשלנות המקצועית של עורך הדין בניהול ההליך המשפטי.
- חובות אחרות שעורך הדין חייב בהן
- מלבד החובות אותן חב עורך הדין ללקוחו, עומדות לו גם חובות כלפי גורמים אחרים, כגון חובות כלפי בית המשפט או חובות כלפי הצד שכנגד. לכן, יש לבחון את התנהגותו של עורך הדין תוך כדי הייצוג לאור המגבלות הנובעות מחובות אלו.
- אכן בראש וראשונה נתונה נאמנותו של עורך-הדין ללקוחו, אולם בבחינת מעשיו ובהכרעה האם מדובר ברשלנות, יש לתת את הדעת האם עורך-הדין לא מילא חובות חוקיות אחרות המוטלות עליו.
- פיקוח מצד בית המשפט
- עורך הדין המופיע בפני בית המשפט נתון לפיקוח, כל העת, בשעת מילוי תפקידו, ע"י בית המשפט. לפיכך, השופט היושב בדיון משמש כמעין מנגנון ביקורת ראשוני על פעולתיו.
- כמו כן, הכרה של בית המשפט כי עורך הדין התרשל בייצוג לקוחו וגרם לו נזק טומנת בחובה הודאה כי השופט בתיק המקורי הושפע מרשלנות זו, שכן בלעדיה הייתה מושגת תוצאה אחרת.
- חיוב השתדלות מול חיוב תוצאה
- כאשר עורך הדין מייצג לקוח בבית משפט הוא חב במה שנקרא בשפה המשפטית, ב"חיוב השתדלות" – כלומר, עוה"ד מתחייב לעשות כמיטב יכולתו להצליח. עוה"ד אינו מתחייב לתוצאה.
- הדבר שונה, לדוגמה, מייצוג שמעניק עו"ד בעסקת מקרקעין. אז עוה"ד מתחייב לתוצאה. בין אם התוצאה היא העברת הזכויות הקנייניות על-שם הלקוח ובין אם התוצאה שהלקוח לא יפסיד את כל כספו בעסקת המקרקעין בשל שיעבוד הרשום על הקרקע שעוה"ד לא הבחין בו.
- בהבדל הזה שבין "חיוב השתדלות" ל"חיוב תוצאה" – טמון גם הקושי לחייב עו"ד ברשלנות מקצועית בגין ייצוג בבית משפט.
- סופיות הדיון
- אחד העקרונות החשובים בעולם המשפט הוא עקרון "סופיות הדיון".
- תביעת רשלנות מקצועית בגין ייצוג רשלני בבית משפט, גוררת אחריה בהכרח בחינה משפטית נוספת של הליך משפטי שכבר הסתיים.
ובכל זאת, ניתן להגיש תביעות משפטיות כנגד עורכי דין בשל ניהול רשלני של התיק בבית משפט:
על אף הדברים שכתבנו עד כה, ניתן להגיש תביעות רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין בשל ניהול רשלני של ההליך המשפטי. תביעה כזאת אינה פשוטה ודורשת מומחיות מיוחדת אך היא אפשרית וישנם לא מעט פסקי דין אשר חייבו עורכי דין בפיצוי בגין ניהול רשלני של ההליך המשפטי.
