הטלת אחריות אישית על מפרק או נאמן בהקפאת הליכים

האם ניתן להטיל אחריות אישית על בעלי תפקיד (עורך דין ו/או רואה חשבון) המתפקדים כנאמן או מפרק של חברה, כאשר זו נקלעת לקשיים ונמצאת במצב של הקפאת הליכים? באילו נסיבות ניתן להגיש תביעה נגד עורך דין או תביעה נגד רואה חשבון על רקע תפקודם כנאמן בהקפאת הליכים?

כאשר חברה נקלעת למצב של חדלות פרעון והיא מצויה בהליכי שיקום, בית המשפט ממנה לחברה זו נאמן, אשר תפקידו לנהל את החברה כנציג בית המשפט עד לגיבוש הסדר נושים. לנאמן הממונה קיימות חובות וסמכויות מיוחדות.

חובותיו וסמכויותיו של נאמן בהקפאת הליכים

באשר לחובותיו, נקבע כי הנאמן חב חובות אמון וזהירות מוגברות כלפי הנושים, בית המשפט וצדדי ג' הבאים עמו במגע במסגרת הניהול. בשל חובות מיוחדות אלו, תפקידו של הנאמן שונה בתכלית מתפקידו של מנהל חברה רגילה הפועלת בשוק.

במישור הסמכות המוקנית לנאמן, הכלל הבסיסי הוא כי בית המשפט מקנה לנאמן סמכויות מותרות ומסגרת פעולה מסוימת. הנאמן חייב לפעול אך ורק בתוך אותה מסגרת סמכות שהתווה בית המשפט. כדי להפעיל את סמכותו בניהול החברה ונכסיה, על הנאמן לקבל לכך היתר מבית המשפט, כל עוד לא ניתן היתר כזה, הרי שפעולתו אסורה.

הטלת אחריות אישית על נאמן

כאשר מאמצי הבראת החברה נכשלו, לא ימהר בית המשפט להטיל על הנאמן אחריות אישית לכך, כל עוד פעל הנאמן במסגרת הסמכות שהותרה לו ע"י בית המשפט, וזאת אף אם טעה בשיקול דעתו. הסיבה לכך, היא הצורך להגן על הנאמן ולמנוע הרתעת-יתר, וכן בשל העובדה כי כי לנאמן בדרך כלל לא קיימת מומחיות מקצועית ספציפית בתחום העיסוק של החברה הנמצאת בהקפאת הליכים.

כמו כן, יש לזכור כי הנאמן נכנס לתמונה כאשר מצבה של החברה עוד טרם כניסתו לתפקיד אינו מזהיר, ולכן הסיכוי להיכשל בתהליך הבראת החברה הוא בלאו-הכי אינו גבוה, ביחס לחברה רגילה. בשל כך, כשלון הקפאת ההליכים אינו בהכרח תוצאה של התנהלות הנאמן.

לעומת זאת, אם בחר הנאמן ביודעין לחרוג ממסגרת הסמכות שהקנה לו בית המשפט, והוא פעל ללא סמכות או אף בניגוד להוראות בית המשפט, הרי שהנאמן הפר את חובת האמון כלפי בית המשפט, נושי החברה ושאר הצדדים הנוגעים בדבר. במצב דברים זה, ניתן להגיש תביעה נגד עו"ד או נגד רו"ח ששימשו כנאמני החברה, והם עלולים לחוב בנזקים שנגרמו בשל פעולותיהם אלו מכיסם האישי.

תביעה נגד עורך דין או רואה חשבון בשל פעולותיהם כנאמנים

על אף האמור לעיל, במקרים מסוג זה יש לשקול כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. למשל, מקרים בהם חרג הנאמן מהסמכות שנתן לו בית המשפט, אך עשה זאת באופן סביר בשל פעולות דחופות שהיה עליו לעשות בחברה.

יש לזכור! הטלת אחריות אישית על מפרק או נאמן בהקפאת הליכים הינה צעד חמור ביותר. צעד שכזה ינקט אך ורק במקרים חריגים וקיצוניים של פעולה בזדון, רשלנות רבתי או חריגה מובהקת מסמכות.