עקרונית, כן. עו"ד שמתרשל בניהול ההליך המשפטי חשוף לתביעת רשלנות מקצועית. קיימים לא מעט פסק דין שחייבו עורכי דין במתן פיצויים בשל ייצוג רשלני בבית משפט. יחד עם זאת, מדובר בתביעה קשה מאד. בשל המאפיינים הייחודיים של השרות המשפטי בייצוג בבתי משפט יש לשקול היטב האם להגיש תביעה מסוג זה. ראה בהרחבה בפרק המאמרים, התייחסות לתביעות נגד עורכי דין בשל ייצוג משפטי רשלני בבית משפט.

הוכחת הטעות של עורך הדין היא השלב הראשון וההכרחי בתביעות רשלנות מקצועית, אך על התובע להוכיח לא רק את הטעות אלא גם להוכיח כי מדובר בטעות ש"עו"ד סביר" לא היה עושה. בנוסף, נדרש התובע גם להוכיח את הקשר הסיבתי בין הטעות ובין הנזק. כמובן שעל הלקוח להוכיח גם את הנזק שנגרם לו.

תביעת רשלנות מקצועית ניתן להגיש כנגד כל "איש מקצוע" – כלומר, כנגד כל אדם המספק שירותים מקצועיים. כמובן, שבכלל זה, גם כנגד יועץ ההשקעות ניתן להגיש תביעת רשלנות מקצועית.
יחד עם זאת, צריך לזכור, יועץ השקעות, בדרך כלל, אינו מתחייב לתוצאה [לתשואה מסוימת] אלא הוא מתחייב לעשות כמיטב יכולתו, ולכן במרבית המקרים לא ניתן לתבוע את יועץ ההשקעות על כך שלא הצליח.
אך יועץ השקעות הנוהג בחריגה קיצונית מסטנדרט מקצועי ראוי וסביר, בהחלט חשוף לתביעות רשלנות. יועץ השקעות אשר פועל בצורה שאף יועץ השקעות אחר לא היה פועל עלול להיות מחויב בתשלום פיצוי לתובע-הלקוח.

סכום הפיצוי בתביעות רשלנות מקצועית, כמו בתביעות נזיקיות אחרות, מוכרע על בסיס הנזק שנגרם כתוצאה ישירה מהטעות הרשלנית. כלומר, צריך להוכיח קשר סיבתי בין הטעות ובין הנזק שנגרם לתובע.

לדוגמה, עורך דין שלא בחן את נסח הטאבו של נכס המקרקעין לפני רכישתו, ומאוחר יותר נמצא שהדירה משועבדת, יהיה חייב בנזק שנגרם לרוכש כתוצאה מהעובדה שהדירה אינה "נקיה" מחובות לצדדים שלישיים. הפיצוי שייפסק יהיה הסכום שצריך לשלם לבעל השעבוד בכדי שיסיר את השעבוד מהדירה.