שכר טרחה – כללי
היחסים שבין עורך דין ללקוחו מתאפיינים ביחסי אמון וקשר אישי. בבסיס מערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו עומד חוזה, הלא הוא הסכם שכר הטרחה, בו הצדדים מתקשרים זה עם זה לצורך קבלת שירותים משפטיים בתמורה לשכר. בהסכם שכר הטרחה מפורט היקף השירות המבוקש ע"י הלקוח והשכר שישולם לעורך הדין.
פעמים רבות גובה השכר שישולם לעורך הדין אינו נקבע מראש, וניתן לקבוע את אופן תשלום שכר הטרחה בדרכים שונות, כגון:
למעשה, ניתן לקבוע את אופן התשלום של שכר הטרחה בכל דרך שיחפצו הצדדים. צורת התשלום אינה מוגבלת למנגנון מסויים, פרט להליכים פליליים בהם לא ניתן לקבוע את שכר הטרחה בהתאם לתוצאות המשפט.
בשל החופש הרב בעיצוב הסכם שכר הטרחה, ניתן למצוא סוגים שונים של הסכמים ודרכים שונות לתמחור שירותים משפטיים. בדרך כלל, מאפייניו של הסכם שכר הטרחה נגזר מסוג העסקה או מסוג ההליך אותו הלקוח מבקש לבצע. לדוגמה, בעסקאות מקרקעין נהוג להשתמש במנגנון של תשלום לפי אחוזים, ולחשב את שכר הטרחה של עורך הדין כאחוז משווי העסקה עליו הסכימו הצדדים מראש בהסכם.
למעבר לעמוד תביעות נגד עו"ד לחצו>>
מן הראוי שהסכמי שכר טרחה בין עורך דין ללקוחו יערכו בכתב, על כך עמד בית המשפט פעמים רבות בפסיקה.
אולם, מה קורה במצב בו ההסכם בין עורך הדין ללקוח לא הועלה על הכתב? האם ההסכמות בעל-פה יהיו תקפות?
לחילופין, מה קורה במצב בו אכן נחתם הסכם שכר טרחה, אך נעשו הסכמות נוספות בין הצדדים בעל-פה?
גם במידה ולא טרחו הצדדים להעלות את הסכמותיהם לגבי השירות המשפטי שניתן ושכר הטרחה שישולם בעדו, אין משמעות הדבר היא כי לא נכרת הסכם שכר טרחה. הן עורך הדין והן הלקוח רשאים להוכיח קיומה של הסכמה בעל פה, גם אם אין לכך תיעוד במסמך כתוב המהווה הסכם שכר טרחה.
כמו כן, אין דרישה כי כל פרטי ההסכם יהיו מנוסחים בכתב, וניתן להשלים את החסר במידת הצורך באמצעות הדין, פרשנות החוזה או הנוהג בתחום, בדומה לכל חוזה אחר.
לפיכך, הצדדים יהיו מחוייבים להסכמותיהם שנעשו בעל-פה אך לא הועלו על הכתב, אם הסכמה זו תוכח ע"י הצד השני. בהמשך לכך, ראוי לציין כי כאשר סכסוך הנוגע לשכר טרחה מגיע לבית המשפט, אי קיומו של הסכם שכר טרחה בכתב יזקף לחובתו של עורך הדין, שכן מצופה ממנו לעגן את הההסכמות עם הלקוח בכתב. אם לא עשה כן, הכף תטה לטובת הלקוח.
HAND MADE BY