https://www.elihalm.com/wp-content/uploads/2021/10/rashlanut_piskey_din.png

פסקי דין בנושא רשלנות מקצועית של עורכי דין

ייעוץ רשלני במתן תשובה לצו עיקול – ת"א 27628-07-19 [שלום-נתניה, פס"ד מיום 06.05.2024].

העובדות: עוה"ד ייעץ ללקוחותיו להשיב לצו עיקול שקיבלו, כי אין בידיהם נכסים של החייב. ייעוץ זה התברר כשגוי והלקוחות נדרשו לשלם כספים לנושי החייב. נפסק: כאשר קיימת קביעת משפטית כי במועד מתן צו העיקול היו בידי הלקוחות כספים השייכים לחייב – מהווה הדבר ראיה לכאורה כי הייעוץ שנתן עוה"ד ללקוחות, להודיע כי אין בידם כספים

אחריות מקצועית של עו"ד בעסקת מקרקעין, במקרה של שינוי גרסאות של הלקוח – ת"א 21613-10-20 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 05.06.2024].

העובדות: לקוח שטען בערכאה אחת כי הוא לא חתם על נספח להסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחתה טען לרשלנות עורך-דינו שלא הסביר לו את המשמעות של אותו נספח. נפסק: לקוח אינו יכול לטעון בערכאה אחת כי הוא לא חתם על הסכם מקרקעין וכאשר טענתו נדחית להגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך-דינו על כך שהתרשל בייעוץ המקצועי

חבות עו"ד לשאת בתשלום דמי התיווך כאשר הוא חורג מהרשאה – ת"א 26108-07-19 [שלום, ת"א, פס"ד מיום 25.03.2024].

העובדות: מקרה מעניין בו עו"ד שייצג בעסקת מקרקעין, רכש את המקרקעין בעצמו, ונתבע לשלם דמי תיווך, למרות שלא חתם על הסכם תיווך בכתב עם המתווך. נפסק: עו"ד אשר חורג מהרשאה שקיבל מהלקוח-השולח, רשאי התובע הניזוק לתבוע את נזקיו מעוה"ד ישירות. כאשר עו"ד המייצג בעסקת מקרקעין חורג מהרשאה שקיבל והופך בעצמו לרוכש המקרקעין, רואים אותו כמי

אחריותו המקצועית של עוה"ד בעסקת מקרקעין ברכישת דירה ללא היתר בניה – ת"א 42938-05-20 [שלום-ת"א, פס"ד מיום 17.06.2024].

העובדות: תביעה נגד עו"ד שייצג רוכשים בעסקת מקרקעין, כאשר התברר כי הדירה נרכשה ללא היתר בניה. נפסק: העובדה שהרוכשים ידעו, טרם הרכישה, שהם רוכשים דירה ללא היתר בניה, מעניקה פטור לעוה"ד של הרוכשים מפני תביעת אחריות מקצועית שלהם נגדו.

אחריותו המקצועית של עו"ד המייצג מוכרים בעסקת מקרקעין למצגים מטעים בעסקה – רע"א 2039/23 [בימ"ש עליון, פס"ד מיום 08.04.2024].

רקע : בפרסומים קודמים נדון, בהרחבה, פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א [ע"א 33284-11-21], בו נחלקו הדעות באשר להיקף האחריות של עוה"ד של מוכר המקרקעין למצגים של המוכר שעוה"ד של הרוכש התרשל לבדוק ולהצביע עליהם. דעת הרוב סברה כי לעוה"ד של המוכר קיימת אחריות בנזיקין. נפסק: בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבימ"ש העליון, נפסק כי יש

הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד" – פר"ק 28994-12-12 [מחוזי-מרכז]

רקע: כידוע, הגשת תביעת רשלנות מקצועית נגד "בעל תפקיד", דורשת את אישור בימ"ש של פרוק. זאת, בין היתר, כדי למנוע הגשת תביעות רשלנות מקצועית שנועדו לפגוע בפעולות בעל התפקיד ממניעים זרים. העובדות: בעל התפקיד ניסה לפרוע המחאה של המבקש בניגוד להסכם, שקבע שפירעון המחאה ייעשה במועד מאוחר יותר. ההמחאה חוללה בהעדר כיסוי והדבר גרר, כנטען,

אחריות עו"ד מוכר למצגים בהסכם מכר מקרקעין – ע"א 35413-11-21 [מחוזי-ת"א]

רקע: פסק דין חשוב מאד הדן בעניין רגיש ובעייתי: אחריות עוה"ד של המוכר להציג לרוכש ובא-כוחו, מידע שעלול לטרפד את עסקת המכר. העובדות: מקרה נוסף של רכישת נכס ללא בדיקה ראויה בתיק הבניין של הנכס במשרדי הוועדה המקומית. לנכס הנרכש לא היה היתר לשימוש למגורים. נפסק: בדעת רוב נפסק כי האחריות למחדל איננה רק של

חובת הבדיקה הטרום-חוזית בוועדה המקומית בהסכמי מכר מקרקעין – ת"א 32025-02-20 [שלום-ת"א]:

רקע: כידוע, מרבית תביעות הרשלנות המקצועית מוגשות בענייני מקרקעין. אולם, בתוך קבוצה זאת, נראה שמרבית התביעות מוגשות בשל מחדלים של עורכי דין לבחון, בשלב הטרום-חוזי, את תיק הבניין של הנכס במשרדי הוועדה המקומית. מספר רב של פסקי דין בעניין מחדלם של עורכי דין לבחון כראוי את המצב התכנוני של הנכס – מפורסמים מדי שנה. העובדות:

אחריותו המקצועית של כונס נכסים למכירת רכבים ת"א 20520-02-19 [שלום-ב"ש]:

רקע: כידוע, לא בנקל יחייב בימ"ש "בעל תפקיד" ברשלנות מקצועית. בפסק דין שניתן לאחרונה בבימ"ש השלום בב"ש חויב כונס נכסים בהוצל"פ, למכירת רכבים של החייב, בנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותו בתפקידו ככונס נכסים. העובדות: רכבים של החייב שנמכרו בכינוס נכסים בהוצל"פ נגנבו ממגרש חניה בו אוחסנו, באופן שנגרם לחייב נזק כספי. נפסק: לצורך הגשת תביעה נגד

רשלנות מקצועית של עו"ד שלא הגיש תביעה בתוך תקופת ההתיישנות ותורת "אובדן הסיכויים" – ת"א 60751-12-19 [שלום-ת"א]

רקע: אי הגשת תביעה בתוך תקופת ההתיישנות היא מסוג הרשלנויות המובהקות ביותר של עו"ד הפועל בתחום הליטיגציה. אולם הגשת תביעת הרשלנות המקצועית נגד עוה"ד על איחור בהגשת התביעה היא עניין מורכב והעובדה שעוה"ד איחר בהגשת התביעה אינה מספיקה לצורך חיובו בנזיקין. העובדות: עורך הדין הגיש את התביעה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות באופן שהתביעה שהגיש נדחתה