הפסקת ייצוג וסיום הסכם שכר הטרחה

כידוע, הסכם בין עורך דין ללקוחו הוא הסכם מיוחד ומתאפיין ביחסי אמון מיוחדים וקשר אישי. בשל כך, לא ניתן לכפות על לקוח להמשיך ולהתקשר עם עורך דין. עם זאת, לא בכל מצב תהיה האפשרות ללקוח לסיים את יחסיו עם עורך דינו מבלי שיחשב הדבר להפרת חוזה. לא אחת הגיעה לבית המשפט השאלה מתי לקוח יוכל להשתחרר מהחוזה עם עורך הדין ולהביא לסיום הייצוג.

הכלל המנחה הראשון שיש לבחון הוא מה הוסכם במפורש בהסכם שכר הטרחה שנערך בין עורך הדין ללקוח. אם ישנה התייחסות למצבים שיביאו לסיום ההתקשרות בין הצדדים, או אם ההתקשרות הוגבלה לביצוע הליך מסויים או שמא הוגבלה בזמן שלאחריו יסתיים ההסכם, הרי שיש לתת תוקף לאותה הסכמה.

אך מה קורה כאשר לא הוסכם מראש על סיום הסכם שכר הטרחה?

במידה וסוגיית סיום הייצוג לא קיבלה התייחסות בהסכם שכר הטרחה, בית המשפט קבע כי יש להשלים את החסר ע"י הוספת תנאי לחוזה, לפיו יהיה רשאי הלקוח לסיים את ההתקשרות עם עורך הדין בכל עת, אפילו אם טרם הושלמה העיסקה שלשמה נשכרו שירותיו של עורך הדין.

אולם, לא בכך מסתיימים הדברים. אפשרותו של הלקוח לנתק את הקשר עם עורך דינו צריכה להיעשות בשים לב לפרטים הבאים:

1. בית המשפט עומד על הצורך להבטיח שכר ראוי לעורך הדין עבור השירות שכבר ניתן עד לאותה נקודה, וזאת בשל זכותו הלגיטימית של לקבל שכר בגין טרחתו.
2. זכותו של לקוח לבטל את ההסכם כפופה לחובת תום הלב: סיום הסכם שכר הטרחה ע"י הלקוח לא יחשב כהפרת חוזה רק כאשר הסיבה לכך הינה סיבה הוגנת.

כך למשל, נקבע כי סיום ההתקשרות בין עורך הדין ללקוח הנעשה אך ורק על מנת לצמצם עלויות ללקוח, כאשר קיבל הצעה מפתה יותר מעורך דין אחר, לא מהווה סיבה הוגנת. על כן סיום הסכם שכר הטרחה וניתוק קשר עם עורך הדין בנסיבות אלו מהווה הפרת החוזה המחייבת את הלקוח לשלם לעורך הדין פיצויים, וזאת כמובן בנוסף לשכר הראוי המגיע לו בשל עבודתו עבור הלקוח.

לסיכום, ניתן לראות כי בכל סוגיה בנושא סיום הסכם שכר הטרחה קיים מתח מובנה. מחד, קיים הצורך להמנע ממצב בו הלקוח אינו יכול להפסיק את הייצוג על אף שאינו זקוק יותר לשירותיו של עורך הדין, כאשר לא קיים מצידו אמון בעורך הדין או כאשר הוא מסופק משירותיו של עורך הדין. מנגד, קיים הצורך לתת תוקף להסכם המחייב עליו חתמו הצדדים ולהגן על עורך הדין המסתמך על כך. יש לנתח את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לאור האיזון בין שני האינטרסים הללו.

לקבלת מידע על רשלנות מקצועית לחצו>>

עסקה שלא יצאה אל הפועל 

מה קורה במצב בו לקוח התקשר עם עורך דין וחתם על הסכם שכר טרחה לשם ביצוע עסקה מסויימת, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל או נכשלה, האם לקוח המבקש לסיים את הייצוג מפר את הסכם שכר הטרחה?

מחד, אין לכפות על לקוח להמשיך ולהתקשר עם עורך דינו אם אין לו צורך בכך. מנגד, יתכן בהחלט כי עורך הדין השקיע בינתיים משאבים רבים כמו זמן ועבודה, וכן יתכן כי ויתר על תיקים אחרים על מנת לטפל בענייניו של הלקוח.

לצורך מענה על השאלות שנשאלו, יש לבחון בראש ובראשונה על מה הצדדים הסכימו בחוזה. יש לבחון ראשית האם הסכם שכר הטרחה כולל התייחסות למצב זה, ולשכרו של עורך הדין במקרה שהעסקה תכשל או לא תצא לפועל.

אם אכן קיימת הסכמה כלשהי בהסכם שכר הטרחה, אזי מדובר במצב פשוט יותר, שכן יש לתת תוקף למה שסיכמו בניהם הצדדים מבעוד מועד.

מצב מורכב יותר כאשר לא קיימת התייחסות בהסכם שכר הטרחה למצב בו העסקה אינה הושלמה או לא יצאה אל הפועל. בניגוד למתווך, לדוגמא, עורך הדין זכאי לשכר גם אם לא נקשרה לבסוף עסקה בין שני הצדדים. עסקאות רבות, וכן המשא ומתן הכרוך בהן, כוללות עבודת הכנה משמעותית מצד עורך הדין וזאת ללא קשר לתוצאות העסקה. על שירותים אלו הוא זכאי לשכר ראוי. השכר הראוי יכול להקבע על ידי בית המשפט, ובמקרה כזה ילקחו בחשבון מאפיינים שונים, כגון: היקף העבודה, מורכבות העבודה, סוג העבודה, האם טכנית או יצירתית, הותק של עורך הדין, המוניטין של עורך הדין וכו'.